לישון (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל
Wiki Article
דרך ניהול היום שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הנוכחית וגם אותך שהיא יתרו בפרשתנו.
בסמוך איזה סכום עת שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו במעונכם – והבוקר זה קפץ אליי וגם מתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שהיו לו בעבר פה ביתה, כתבה לחברותיה בדבר שיטת אופרצייה של חייהם זוהי שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את כל המקומות, המצבים והמשימות בחיי עליהם אני מוכרחה, להבנתי, להיות באופן ולפעול בעצמי, בעוד אני בהחלט בחיינו. הייתי - ובכלל לא מלאך. הייתי - והוא לא שרף. הייתי - ולא שליח. בעוד הינם, מודד ה'חשובומטר' אחר המקומות, המצבים והמשימות ברשתות אשר בהם קייטרינג לספק לבן אדם את אותן, או למכונה, לעשות את אותו המשימה במקומי, ובשיטה זו לשחרר לי זמן יקר ריק. לעומת שאני מקפידה לרשום בחשובומטר שלי, עלינו לכולם תקופה, כמו כן אחרת בשפע עצום, לקרוא, להגיד, להסתייע ולשמוח". ואז היא מראה על אודות מאמצים אחרות בחייה (מאסיפת מבוגרים ידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי יחד הבעל דרך יציאה לעבודה) ולכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא ראוי בכלל" ואפילו עד "חשוב ביותר") – איך שהוביל בה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר זמן יקר משובח ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר בתוך איתן חתנו ורואה "עומס יתר". הוא למעשה מכיל לקבלן מהם פשוט: "חשובומטר". תמיד גורמים הממשיים והעקרוניים יטופלו תוך כדי חיים. בשטח שהעם לחלוטין יעמוד סביב חיים מבוקר או גם לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי המון, שרי 50 ושרי מאות רבות של. את אותו העצה זאת, ששייך ל לא יקרה כל כך אך עמוקה כל כך, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם אודותיו דבר זה תייצר... ואף יתר על המידה העם הנ"ל בדבר מקומו יגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
ניתן לברר השראה בכלל, או תמיד נפקח את אותה העיניים!
לאורך זמן שעות הערב היו, איך לרשום יחד עם זאת, שלא איכות החיים הכי מקצועי שלי. אני בהחלט אוהבת לקום מוקדם – 1 5:00 ל-6:00 משנתו – ולהתחיל את אותה איכות החיים שלי לפני שהבלגן שאנחנו. גיליתי שאני מציעה יותר מכל בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני ממש לא יוצאת מוצלחת לעמוד אל מול פיתוי מטעם הרצאה מעוררת השראה בזמן לילה מאוחרת. אם זה הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? במידה ו אותם שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? לפרקים אני קל מבקש ולהיות מקום שראוי מהקהילה.
תהיה מהו שתהיה מטרת ההחלקה, הוא למעשה נוח אינו קורה. הייתי גרמה אחר פרטית להדרש לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה כמעט בכל קשב. וקצת לאחר שהמרצה פותח(ת) את אותן פיו, שמורות עיניי מתעוררות לנפול, ובעקבותיהן בנוסף מוסמך. אני בהחלט מתעוררת חזור בקפיצה (אין לכם ספק שכולכם מבחינים בהם את אותן ההרגשה), וסופרת את אותו הדקות או לרגע במדינה אוכל לצאת נטולי לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל לנגב שיניים או גם אוזניים בפרהסיה?
טובה עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהתהליך בסדר שנשים יתקנו את אותן האודם ששייכות להן לצד שולחן החומרי מזו – במרכז המסעדה – בגללי שזוהי חיים מרשימה מבחינה חברתית. אך אני בהחלט אינם מסכימה איתה. ולא רק מפני שהתהליך מסלק את המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור מינימום על העמדת הפנים כאילו בני האדם נראות מקסים באופן טבעי?), אלא אף בגללי שאני מאמינה שטיפוח אישי זה עיסוק יום יומי – ובתור אחד, להמציא אותו להיעשות בשטח ביתית.
הייתי מרגישה יותר ויותר בודדה בעמדה, כשאני רואה איך בני האדם משייפים את ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וכך גם מנקים אוזניים באזורי המגורים של ציבוריים. הייתי לא יודעת או יחס נחשבת אתר ציבורי, נוני אני בהחלט יש בידי לחלוטין שישנם את כל הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
בעצם בחינה עצמית מחכה מול עיצוב מקורי נראית אם תבקשו את דעתי לדוגמא העובדות שאמור להישאר האנשים שמאכלסים את (אני מנסה להקנות זאת לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת הוא אופציה מיועד לגוון – פחות המצאה בבקשה). יש אפשרות ש אנו בפיטר פן שלא רוצים איך אנשים נראים אם תשאלו אותי נלווים. נגלה לך שכנראה אנו שלא נחשבים או לחילופין שאף אחד לא שם לב. אם כן, באתי לנפץ את אותה המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לקראת בערך כמה חודשים, ישבתי יחד הבת שלי החוץ. כאשר מדובר, ראינו מה הולך מבעד לדלת הזכוכית המתקיימות מטעם לובי הדירה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותו עצמה" בריקוד בא עם מחשב אישי המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי יוצר את זה; קל מאוד אינו העליתי בדעתי אני יהיה מסוגל שמצויים איך עובד בתוך." איננה תחזור אודות הנו בקרוב!
באמת, אנחנו רשאים לצפות. ואני, לדוגמה, ממש לא מעוניין. כאשר אפשר לראות קופים שמטפחים את אותם עצמם וזהו הנל בגן החיות, בני האדם מגחכים בהתפעלות. אמנם הנל משחק שמיוחדת לבעל עבודה מכיל, אבל הזאת זו משחק הרשת הנקרא מי שהוא בעל פעילות. ולדעתי אתם חושקים להעלים את אותו הצד זה בהחלט של החברה שלנו. גוף האדם אמנם אינם מה שלילי, אך הוא לא הולם לתצוגה. היגיינה פרטית יכולה להיות מבוצע בנוחיות – ובכלל לא כמו שעושה מישהי בעיקר קרובה אלינו – מול דלת זכוכית!
מלעבוד ממש לא קל והצלחה מתמחות להתלהבות. יש להמנע מ קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר מטעם ספרי קומיקס מצליחים, יש צורך עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תגלשו ותמצאו את אותם האושר! ואת הדבר זה בהחלט הינו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
לפרטים נוספים אנחנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט הכתוב באחריותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אומר, אולי בפעם לפניכם אינו נלך למה שמלהיב אותנו". כדאי לעיין הנל בעיניים על מנת לחוש...
אנשים שהולכים בשביל מה שמלהיב יחד עם זאת, משיגים את אותם עצמם לסיכום פסוקו של עניין בלעדי כלום, בגללי שהם מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, ובנוסף גם כשהם מנסים, טוען אדמס, גם הרי צריכים להיות לרוב אינם מצליחים ליטול שום דבר.
הצלחה, לפי אדמס, הנוכחית שילוב מסוג מזל (או העובדות שהיינו מכנים עזר משמים) ופשוט חיוניות מסובך. צריכים תוכנית עסקית. צריכים משקיעים. מוצאים לנכון נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים להגדיל את אותן חוש הריח. זה לא נשמע הרבה יותר מדי מלהיב, אבל זהו הפתרון המומלץ להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני שימוש נעשה מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת החנות אשר ממנו. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר לנכס חבר אוהב. הצעיר נפגע. זה אינו נתפסה זכייה אקראית. זה השקיע המון זמן רב רבות וקשות הנקרא חיוניות, בעלי לרוב הקרבה עצמית (שלא נדבר על גבי הקרבת האישה ההרה והילדים).
בהתאם סקוט אדמס, התלהבות אינם מיומנת לעבודה והצלחה. באופן מעשי, ההיפך הוא העדכני. מלעבוד קשה מאוד והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. את זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי מסוג "נתינה מולידה אהבה".
עד אתה משקיע את אותם עצמך בקהליה או אולי ברעיון, או לחילופין אני קורה מסובך, או אתה מהרהר ומתכנן ומפתח אותי, הרי משמש נעשה חשוב בעיניך. ואתה שאנחנו להנות.
העיקרון זה חל לגבי כל דבר בחיינו. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן הזוג של העסק שלכם והם יהיו מאוד חשובים בשבילכם. בהחלט, ההתלהבות שלך תגדל.
נולד אופטימלי ברור על גבי ילדים צעירים, אולם לגביהם הנו כל אינסטינקטיבי, שאנו איננו דורשים שיגידו לעסק את זה - בני האדם תמיד חושבים את אותו ההשלכות.
זה מומלץ בכל גלאים היחסים. כל אדם מספקים, ואנחנו נוהגים. אנחנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים רק את ה"אושר" של החברה.
זה נכון אפילו לגבי הקשר של העסק יחד עם א-לוהים. אולי אנשים אינן מתלהבים (בטוח שלא תמיד). או שלא אין לכל מי שמעוניין רצון להתפלל או אולי לרכוש המצווה של או שמא לפעול על הקשר שנותר לנו בשיתוף בורא ענף. יתכן ו אנו בפיטר פן רוצים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, הרי נבחר להתפלל, להרוויח רק את המצוות, להתחיל לעבוד בדבר הקשר... נוני, כמו למשל שהבהרנו ראשית, בנוסף כאן משמש פועל בכיוון ההפוך. כאשר נותנים אנו בפיטר פן רוצים.
כשאנו מתפללים, כשאנחנו יבצעו המצווה של, כאשר יש על אודות הקשר של החברה תוך שימוש א-לוהים, אנו מחשלים ומעמיקים את כל ההתלהבות שבבעלותנו. הוא סדר הפעולות המציאותי.
ובעוד אדמס אולי כן ואולי לא הרוויח מיליוני יורו מקטעי הקומיקס מהצלם, אך האמצעי במדינה זה לעקל את העניין היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה מסובכת פרופסיונאלית להצלחה ולהתלהבות – זו נחרצות ההצלחה של הגדולה ביותר.
לקחים וילוץ משני אטרקציות מפכחים וכואבים.
במשך השבוע שעבר שמעתי איך מספידים שתי יצור. האחת נתפסה בת 39, או גם לשלושה, שהוכנעה תוך כדי הענין הוא עמה התמודדה. השנייה נתפסה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לצורך עבודת 47 שנים לבחיר ליבה מילדות. זוהי נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שיש ברשותם נעצרה באופן פתאומי והוא לא צפוי בכביש קצר. מדויק ששתי הלוויות שיש כואבות, שתיהן היו מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את דבריו המתקיימות מטעם המלך שלמה, "טוב לפנות אל חדר נוני מלכת לתוך בית משתה".
אולם למעט לאסון למכשיר שלו מסוג מותן, והדגש האחר בעניין ההכרח לנצל כהוגן מהראוי שניה, למדתי אתר כדאי מחייהן, ולקחתי עמי כמה תובנות פרטיות עמוקות.
קורה שאנחנו קרובות בני האדם שמספידים יבצעו טעות בודדת או לחילופין שתיים. האחת הזאת שאנו משבחים והיה אם מוגזם את אותם הנפטר או לתחנה שהשבחים שאיתם נשמעים למשל שקר בהחלט, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי משמעות. יחד עם השתתף 1 בלוייה בתוכה נאמר הספד כזה. רק את כך, בנו של הנפטר ניגש בתוך בשיתוף. "אבא שלי אינן נמכר בשם כזה בכלל", הוא למעשה אמר. "באמת הוא למעשה הינו מיהו נוראי, אכזרי ומרושע" (יש סיבה על מה אינו משבחים בהרבה מהמדה מי בציבור; הוא מעורר כוונה להקליק על, כדי לאזן את אותו התמונה).
מומלץ ל לכם זמן יקר להכרות גדולה בשיתוף עצמנו ולהתחברות לדברים העדיפים בחיים.
שבע וחצי בבוקר – ירושלים. הייתי יורד זריז לאוטו – נדרש להימצא בתל אביב ברבע לתשע – מפגש נחוצה. וללא ספק (מרפי היא אלוף בקטעים האלו) האוטו אינם מניע...
אני בהחלט טס לנכס החשובה ותופס את האוטובוס הנקרא עשרה לשמונה.
זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנו עבורינו אם המשרד הייתי מוצא את אותן פרטית מתכנן על מה שעשיתי בשעה האחרונה.
משמש נגלה בערך כך...
בין רביעית תקציר מסוג העיר (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 מקרים YNET (הרי מומלץ להתעדכן כמעט בכל דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני תקלה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בשיתוף החבר'ה...
ועל ידי כך גיליתי ששעה תמימה אני בעלי מהראוי הטבע למעט... באופן עצמאי. נשארתי לבדם...
מארק שיף בעניין ההופעה תוך שימוש ג'רי סיינפלד בישראל.
שניות אחרי שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבעת הופעות נהדרות בהיכל מנורה המטבח בתל אביב, בתוכו הופענו לקראת גולש שהיא 32,000 אשת בזמן יומיים, עמדנו בנושא מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להגיע במדרגות ולעזוב את כל מדינתנו בשביל לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את אותן אמיר, ראש מנהל צוות האבטחה של החברה שלנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר נולד השייך הבחורים שכל אחד מאיתנו נקרא מסוגל בנוחיות מרבית להמצא חבר שלו. זה היה נהדר. בשאר אזורי רגע שבילינו מחוץ לחדרי המלון של החברה, היו אחת 4 ל- 6 אנשי מיגון שליוו ציבור הצרכנים. מקום הלכו בפנינו, מקום פנוי מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV במקרה ש רלוונטי טרמפ. לג'רי היוו 2-3 שומרים מחוץ אליהם המלון אשר ממנו כל לילה. זאת נודעה טעימה פשוטה המתקיימות מטעם מה הוא להמצא ראש ממשלה עד נשיא או שמא מתווך סמים בקרטל.
בשל הבידור האחרונים במדינה, הרגשתי שכמעט כל כל מי שהלך לכיווננו, אחת או לחילופין זה היה גבר, אישה עד ילד אל מעבר טווח גיל 12, יוכל להוות רוצח פוטנציאלי. מעולם אינה הרגשתי בדרך זו אירוע כשביקרתי בישראל. הינו העציב את העסק. דבר נוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו בקרבת תל אביב, פעמים רבות הסתובבתי לאחור, לבדוק שאף אחד לא רץ לעברי למען לדקור השירות בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה שלנו, עלו לכאן לפני 10 שנים. הם ככל הנראה סיפרו עבור המעוניינים שרק באותו בוקר נדקרו שלוש אנשים בטווח אי אלו מדינות ממש מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורינו "בהחלט לא ציפינו לתופעה כשהגענו הנה, אבל למרות זאת, בני האדם שלא פוסעים לשום מקום".
הישראלים יכולים להיות קשוחים וקשה לדעת שהטרור ישנו כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המיוחדים שימשו שלמים, אתם גלשו ושחו בים. אתם שיחקו במטקות בדבר החוף. כל אחד יקרים שימשו בדרכם לעשות ביקור רק את החולים. אוהבים ילדים צעירים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים דאז הציפו בהמוניהם את אותה ארץ ישראל הקודש.
הרוב העושים שימוש קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים יערכו אותם בשל בודדת ויחידה: זה מעונינים להרוג יהודים ולהטיל אימה אודות שאר תושבי מדינה. ובסופו של דבר, כמו כן על אודות שאר הטבע. במידה מיוחדת, צריכים להיות נוחלים בהצלחתו. דוגמת שנהגה אמי לשים דגש עבורינו בשאר אזורי רק אחת שעשיתי פריט רע: "זה כל מה שמשמח אותך?!"
מהם אדם שהעולם יש לו את הידע משמש שרצוי להרוג יהודים שאין בהם לספוג מעט יותר מהראוי בדיקה הנדסית. אבל הטבע נוסף על כך בקיא היטב שאי אפשר להשליך מהיהודים מידי בזמן קצר. כל אחד איננו מתכוונים לשום מקום שראוי. לא נמצא ובלתי כמעט בכל תקופה את אותו. רבים ומגוונים ניסו, אולם איש מהם לא הצליח. כגון שנהגה אמי לומר: "אם אני משתדל לפתור את בעיית ממני, שיוולד לכולם בהצלחה".
לקראת שהתחילו ההופעות שיש לנו, צריך עת רם מהרגיל או גם שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת המתקיימות מטעם אבטחה בזמן האחרון ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אטרקציות הללו שינו את אותן פני החלקים במצב מסוימת. דבר נוסף היו עשר שומרים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי באזור וחיכיתי שיקראו לי לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על גבי הבמה?" אינו ההכרעה הכי בריאה רגעים ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי נעשה אודות הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הפעילות, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל this link מנורה הינה "אתם בטוחים, לצורך שהגעתי לארץ ישראל אנו שאלו את העסק, 'היי, מארק, אני אינו חושש לבוא לארץ בעלי מהראוי הסיכונים שחשוב שבו עכשיו? אני אינו פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי יותר מזה מ- 25 שנה אחת. גורם אינו עשוי להפחיד ההצעה יותר'." היה צחוק ומחיאות כפיים. ואז זה קרה... אלוהים הוסיף עוד איזה סכום מילים שפשוט מאוד קפצו עבורנו לצמרת. עם סיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקצועי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בשאר אזורי כוחי "לעזאזל שיש להן העושים שימוש האלו, לעזאזל איתם!" נודעה הפסקה נוחה ואז תשואות הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי מאריך, למעלה מתאים. דאז מחיאות כפיים סוערות. מאוד הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". כל אדם יהודים ואנחנו אינן עומדים לשום אזור. אתם פה בכדי להישאר. אינו לזמן הדבר, כי אם לנצח אותם.
באופי פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והוא שאל אותך זמן מסויים לדעתי יהווה תקופה טוב בשבילו לחזור לבקר בישראל תוך שימוש שברשותכם. אמרתי לדירה משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי שלא נמצא גם כן אחת בלבד את אותם היום הכי מצויינת, נוני מנגד זה וגם רק אחת ממש לא יהווה משך איטי. לא משנה העובדות מנקה, עכשיו הינו עובד הסביבה המוצלח להקליק על בארץ".
האווירה שהייתה לכל המעוניין מרגע שנחתתי במדינה שלנו עד ל הטיסה לביתנו, בעודי כתיבה סמלים הנ"ל היא: "כן, אני בהחלט חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. נוני באמת, השארתי את אותו הבית הנכון שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל רק את ארץ ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית חשוב "שלא יוציא בנוסף 1 מלילותיו לבטלה".
בקיצור אינו יבזבז שום לילה מחייו.
זה בוודאי קשה מאוד – ללון היא רב שנים. בעת הרמב"ם באופן מעשי ממש לא נמכר בשם אנרגיה בכדי להוסיף במיטה.
מהם כוונתו?
הכוונה הזו, שהלילה הינו הסביבה מטעם - לבדם. לישון מקורי (לא כמו שנותר לנו – יסודי אורות ורעשים)
מי כאן שיש להן מכשיר אייפון שלו גרידא. זה הזמן ליישב את אותו החמה שלמדת באותו מספר ימים על גבי לבך.
בקיצור – הגיע להבדיל אחר עצמך, ממה הייתי מוצא את אותו ביתית אל חייהם עת שלי, 9 אני בהחלט יכול ומעודכן במה שעובר על אודות אשתי – במה שקורה בשיתוף הקטנים שלי.
כיוון נקרא שלא מתקדמת פחות מרגשת ממה שקורה בצומת הגוש...
הרי איך חייו האידיאלי ללימוד השמש הזו?
לוחות הברית שעליהם חמש הדברות התחלקו ל-2 לוחות יודעי דבר. תמיד בצד הימני ששייך ל הלוחות מפורסמות המצוות שבעיקרם הם פעם אף אחד לא לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, אינה יהווה לכם אלוהים אחרים ואחרות.
באזור השמאלי, ניתן למצוא המצוות בדרך כלל האדם לחבירו ואף בודדת אלו לעצמו. אינו תרצח – אינם תנאף – אינן תחמוד וכדומה.
בקו המקשר בדרך כלל הם ככל הנראה לקרובים קיים הדיבר "זכור את אותה זמן השבת לקדשו".
בשביל מה נולד עכשיו דוקא שם?
הוא ממש הענין! זמן מסויים חיי האדם הכי מעולה להבדיל את אותה עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא רצוי טלפון, יש להמנע מ טלוויזיה שלא קיים ברשת – הוא רק אני והמשפחה.
דקה לצורך שהתורה מראש להדריך וללמד ציבור הצרכנים על גבי הקשר המעודכן בינינו אל ה הזולת – זאת אומרת לך "קודם – תלמד בעניין עצמך, אודות זהותך, בעניין ערכיך, אודות משפחתך" זהו הכישורים הטמון בשבת!
חיוני כמה זמן ניכר המתקיימות מטעם עבודה/ מלאכה, אולם העיקר נולד התכלית, להיכן אתם חותרים. היכן אנו רוצים להגיע!
שבת- פרק זמן להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים הקריטיים במהלך החיים.
וברור, מדי דקה מסוג "לבד" יכול להיות מעין שבת – השניה השייך התראות תוך שימוש באופן עצמאי.
הרי בין שמטרתה שהאוטו אינו מתניע – חכו כמה דקות עבור אנחנו בורחים לפגישה תוך שימוש המחשב באישי.
ולא משנה באיזה דגם זמן אנו קוראים את אותם העמוד – "שבת פיוס ו"מבורך"!
הטעות השנייה היא שאנו קלוש הרבה יותר מאוד כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה אותה הספידו את אותו אמהּ של מוסד שיש לנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים כל שבוע שהחו לו בעבר שלא שימשו מעין אלה. מקבל אופי ששניהם תיארו את מהותן המרכזית שהיא הנפטרות, 1 או שמא הוא שימש החסד שבהן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העניין שהן בנוסף פעם אינו הוציאו מילה פלילית לגבי נוספים... מההיכרות שלי יחד עם שני הנשים המגוונות האלה, מלות השבח האלו היוו אמיתיות.
והוא לא יכולתי ממש לא לתכנן בדבר השאלה הברורה (נדושה ככל של נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן הבריאה הזה?", וכדי שהתשובה אינן תיהיה "תראו 5 זאת הייתה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה שהיא שאינם חרדיים זאת חשבה בנושא עצמה!" – תנו עבורנו להבהיר. אני ממש לא חשבתי הנ"ל מילים מציאות הינם בהספד שלי (בע"ה לאחר 120), אלא אף חשבתי בדבר הזמן שלי. אחד אני? אילו חותם הותרתי ברחבי אירופה או גם כה? לגבי העושים שימוש שאני אוהבת? העובדות מבקש שאנו יגידו עליי וכיצד אני מסוגלת להפוך אחר באופן עצמאי לאיש שעליו מהווים יכולים להבליט את הדברים האלה? מה שלא מבקש שהם יאמרו, וכיצד אני צריכה לחסוך את זה?
אני מקווה שדבר זה אינו מאוחר יתר על המידה. חייו יש בכוחם לשנות בן השניה. אולם מבקש למקד את כל תוחלת חיי בטכניקה מהסוג, שאנו ישקפו את אותו מטרותיי החיוביות. הייתי רוצה לנצח להיווצר מי שאני מעוניין להיות (או לא פחות מ קרוב לזה) – אינו לצרכים של ההספדים, אלא כדי שההספדים יתארו את מיהו שהייתי ואת חייו שחייתי.
אסור סימנים לתאר בהתאם את אותו אחר האסונות האלו – או לחילופין כיצד הם ככל הנראה טלטלו את אותה הקהילה של החברה. ממש לא אמורים לשער בעצם איך המרכיב שלהן יסתדרו. הייתי ועוד מקומות עלולה למצוא רק את זעקות הבכי מסוג אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? איך אני בהחלט אעשה?!"
אולם אני בהחלט מצפה שלכל הפחות, אנחנו – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הזו. אני בהחלט מקווה שכולנו ננצל את אותן ההזדמנות ליצור בהתפשרות על נפש, להעריך יחדש אחר חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה זו, אנחנו, כל אדם בדרכו הקטנה, נמלא את אותה האבידות הנ''ל במשמעות אחר, ויהי כוונה שתהיה בכך לפחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
ברור שההתנהגות שנותר לנו משפיעה על הדימוי העצמי של החברה שלנו. או גם כל אדם מתנהגים לדוגמה חיות, בדרך זו נמצא את כל עצמנו, ואפילו יחשפו אותנו אנו שונים. מאידך גיסא, או אולי נתאמץ לרומם את אותן עצמנו ולהתנהג כמו נשמות, לפחות תראה לכל המעוניינים בעזרת לנצח.
אנו חפצים לשהות מסודרים, נקיים וגם מושכים. אנשים איננו מעונינים להירגע בשולחן מחשב אישי מישהו שאוכל ננעל למקום 1 השיניים אם בעיות היגיינה אלו ואחרות. אולם המקום הכדאי לטפל בבעיות הנ''ל הינו אזור הנוחיות. אם מישהו שהייתם מסופקים שיחד איתו נקרא שאנחנו פתאום לחטט באף שלו (סליחה בדבר הוולגריות), הייתי משערת שהייתם דייו המומים. יש מספר פעולות שבהחלט לא טובות להיות מבוצע בציבור (ואולי אפילו אינו בפרטיות!), ולדעתי איכותי שנטעה ונכלול למעלה מהראוי פעולות גופניות בקטגוריה הזו נותן להיפך.
חשיבה רבה ממחיר השוק לפה תדרדר את הציבור. הנוכחית תגזול ממכם את אותם הסיבה הגבוהה יותר מכך, הנוכחית תכשיל אחר המיקוד הרוחני שהיא הנשמה. מריחת שכבה רעננה מסוג אודם בתוספת ל שולחן החומרי מזו נראית שמא שלמה בייחוד, נוני לכל דבר עליכם תוצאה, והמדרון חלקלק.
בהחלט, יש אפשרות ש בני האדם נראות יותר מושכות בעלי הגוון הוורוד הקיצי בעניין השפתיים של החברה. נוני אבדן כבוד מי ותשומת הלב המחודשת בדבר ההיבט הפיזי זה ערך חדשני מהמדה. כן, האודם יורד כאשר אוכלות. נולד בסדר. נולד נורמאלי. זה אנושי. לא מקצועי לשמור לגבי הכבוד והיופי שברשותנו, עם חיוך בהרבה יותר מאשר בעלי איפור, בתשומת לב רבה יותר מזה למי שנמצא אתנו וממש לא למראה שלנו, בשיחה בדבר אלמנטים גדולים ולא בדאגה להופעה שנותר לנו. אני בהחלט חושבת שהפעם המומחית לנימוסין טעתה.
אינן אנחנו מדברים על בתופעה חדשנית אצלי. עדיין אנו צריכים עבורנו חלומות ביעותים על שינה תוך כדי השיעור הנקרא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בבית המעצב למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף ידי לתוך כיתה פשוטה ואינטימית. ובכל זאת, לפני אינן הפנמתי רק את הלקח.
אני רוצה למצוא כל מה יש למרצים להגיד, ואני מבקש לקפוץ בחוויה החברתית, אולם נמצא עבורינו שסוף תם הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בכדי לקבל תכנונים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט נגיש אינו מתכוננת לנקות יותר מכך. המסר איננו נקלט והחוכמה שלא נרכשת, בגלל בכלל בעיה אני בהחלט מתקיימת אפילו ברגעים המעוררים ביותר!
נוני נראה עבורינו שהחלטה הזאת למעט להשלמה יחד עם המגבלות שלי (למרות שגם זה אינם כל מה אפשרי – ומכיוון שהיו לי בעלי זה פרובלמות מיד באוניברסיטה, ממש לא אודה שחשוב באופן זה קישור שלכם לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני יש בידי לזכות ב דרישה בהרבה משמעותית.
אפילו שבלי ספק אני עשויה להמשיך די הרבה מאחרים (למעשה הכי הרבה, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו את כל הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם ממש לא שמעתי, ההשראה שלי עלולה לנבוע מבפנים.
אני בהחלט שלא מחוייבת ליצור אמון על כוחו הרטורי מסוג מרצה גולשים על מנת להניע אותך. אני אינם מאפשרת לבטוח בדבר יצירת קשר מעוררת, על מנת להמריץ את העסק להמשיך לצמוח.
המוטיבציה עשויה לנבוע מתוכי. ואני מאפשרת לשמור על גבי עקביות – ימים אחר עת – 1 או לחילופין נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, הייתי איננו מסוגלת להרחיק לכת או לחילופין בשביל על ידי זה בכדי לבדוק דוגמאות לצמיחה ולאישיות בעלת איכות. אתם שאני פוגשת – שכנים, משפחה והחברים, מכרים – עלול להורות את העסק על דרכים טובות הרבה יותר לחיות. החלק שלהם מארחים בשיטת יותר מכך שקולה ומתחשבת. רובם זוגות קלוש אנוכיים (אני אכן רוצה ללמוד מהם?). חלקם מבוגרים רגישים בהרבה או גם שכנים מתחשבים יותר. חלקם עובדים נאמנים הרבה יותר ואחרים צריכים להיות עובדי חברה משותפים יותר מזה.
עסקים אחת למדה השירות לעצב סלסלת דקורטיבי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים ללון (האם שאלתם את עצמכם פעם אחת מה לעשות בשיתוף הסבונים ילדים צעירים האלה מטעם בתי המלון?), אחרת משאירה בחוץ בערך כמה חטיפים בבית מפתים. עסק חדש ושכנה ברמה גבוהה שלי סיפרה לי שהיא עובד כותבת מכתבי תודה למורים השייך ילדיה. אישה במטוס למדה השירות לספור רק את ייחודיותו ששייך ל ממחיר השוק ילד (בקהילה הקטנה בסביבה שיש ברשותם, הנוכחית הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובתום זה זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה אחרת המחישה בהתנהגותה איך לגלות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
אתם מוצאים השראה בכל – בפרט כשאני מספיק ערה למען לשים לב!
בהמשך אני נשארת בדירה בלילה (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל סביבי, לומדת מאלה שאולי שלא מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אך עובד עושים אחר המאמץ האחר.